מנהל הארנונה הוא עובד הרשות המקומית, המתמנה על ידי מועצת הרשות המקומית, ומתוקף תפקידו מוסמך הוא לדון בהשגתו של נישום על חיובו בארנונה.

השגה על חיוב בארנונה כללית - בהתאם להוראת חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, השגה בפני מנהל הארנונה על חיוב בארנונה יכול ותוגש על יסוד אחת מהטענות הבאות בלבד:

ארנונה מוטלת על נישום המחזיק בנכס בתחומי הרשות המקומית. המונח "מחזיק" מוגדר בסעיף 1 לפקודת העיריות כדלקמן: "אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכול אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון" ; בסעיף 269 לפקודה נקבע כי דייר משנה בנכס (אדם הגר בחדר אחד בנכס או בחלק מחדר בנכס) לא ייחשב כמחזיק בנכס לצרכי חיוב בארנונה.

בכדי לעודד מיחזור של פסולת, כחלופה להטמנתה באתרי סילוק, הטיל המחוקק במסגרת תיקון מספר 9 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 היטל הטמנה, החל על מחזיקי ומפעילי אתרי הסילוק (החל משנת 2007).

הכספים הנגבים ע"י המשרד להגנת הסביבה כהיטל הטמנה מנוהלים במסגרת קרן לשמירת הניקיון וייעודם לממן פרויקטים ופעולות בתחום שמירת הניקיון ושיפור איכות הסביבה. בפועל, תשלום היטל ההטמנה מועמס ע"י מחזיקי ומפעילי אתרי הסילוק על הרשויות והגופים אשר משנעים פסולת להטמנה באתרים אלו.

לרשויות המקומיות בישראל חובות וסמכויות שונות, הקבועות בפקודת העיריות ובחקיקת המועצות המקומיות. רשות המקומית מוסמכת להתקין חוקי עזר על-מנת להבטיח ביצוע חובות וסמכויות אלה.

בחוקי העזר העירוניים מוסמכות הרשויות לקבוע תשלומי חובה שיאפשרו להן לממן ההוצאות הכרוכות בביצוע חובות וסמכויות אלה. עד שנת 2009 נהגו הרשויות המקומיות בישראל להתקין חוקי עזר ביחס לארבע תשתיות עיקריות: סלילת רחובות, ביוב, אספקת מים ותיעול.

היתר בניה הנו אישור מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובניה או רשות הרישוי המקומית (לפי העניין) המהווה תנאי לביצוע עבודה בקרקע ו/או בבניין מהסוגים כדלקמן:

1. התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה (סעיף 145(א)(1) לחוק התכנון והבניה);
2. הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה (סעיף 145(א)(2) לחוק התכנון והבניה);

"עבודה מצומצמת" מוגדרת בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות עבודה מצומצמת") כבניה בבניין קיים או ליד בניין קיים של אחת או יותר מהתוספות המפורטות בסעיף 2 לתקנות עבודה מצומצמת, אלא אם כן היא משנה אלמנטים של שלד הבניין או פוגעת במערכות הבניין או בבטיחותו – למעשה, עסקינן בעבודות, אשר אין בהן כדי להוות תוספת שטח.

הליך הגשת הבקשה לקבלת היתר מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובניה לעבודה מצומצמת קבוע בסעיף 4 לתקנות עבודה מצומצמת, ולמעשה קובע הליך פשוט ומהיר יחסית, אשר כרוך במילוי טופס בקשה להיתר לעבודה מצומצמת (בשלושה העתקים), וכן בצירוף תשריט בקנ"מ 1:100 (בשלושה העתקים) – ככל שנדרש כן ע"י מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה.

עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב, אשר תפקידו לפקח על תאגידי המים והביוב בהתאם לסמכויות שנמסרו לידיו במסגרת חוק תאגידי מים וביוב.

הממונה על התאגידים הוא המוסמך לתת רישיונות הפעלה לתאגידי המים והביוב, ולעקוב אחר מילוי תנאי הרישיונות והחוק ע"י התאגידים. בנוסף, אמור הממונה על התאגידים לייעץ לרשות הממשלתית למים ולביוב בעניינים הנוגעים לחוק תאגידי המים והביוב.

שיטה נפוצה לממן ביצוע של תשתיות מוניציפאליות בישראל.

השיטה נהוגה בעיקרה ברשויות מקומיות שמידת עצמאותן הכלכלית מועטה, וכן במקרים בהן נדרשות עבודות תשתית נרחבות, מעבר למוגדר בחוקי העזר העירוניים. הסכם הפיתוח נפוץ במיוחד במתחמים המצויים בבעלות מנהל מקרקעי ישראל.

הסכם קיבוצי מיום 3.3.99 בין ההסתדרות הכללית לבין גופי השלטון המקומי (המרכז לשלטון מקומי, העיריות הגדולות, מרכז המועצות האזוריות, חבר המועצות הדתיות ואיגודי ערים) נולד עקב המשך יישומם של הסכמים מקומיים מחד, ופעילותו של הממונה על השכר מכוח סמכויותיו לפי חוק יסודות התקציב להסדרת חריגות שכר ברשויות המקומיות מאידך.

הסכם 99 - אשר קיבל את אישורו של הממונה על השכר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(א) לחוק יסודות התקציב – קובע עקרון של "צילום מצב קיים" ובמסגרתו אושרו חריגות שכר שניתנו לעובדים ותיקים מכוח הסכמים מקומיים, ככל שאלה שולמו בפועל לפני התאריך הקובע – 31.8.98.

הוקמה במסגרת תיקוני חקיקה משנת 2006 בחוק המים ובחוק תאגידי מים וביוב, ואיגדה לתוכה את הסמכויות של כלל הגופים שעסקו עד כה בניהול משק המים והביוב במדינה, תוך ביטול מעמדם של גופים אלה.