לשר הפנים הסמכות לקבוע או לשנות את תחום שיפוטה של רשות מקומית, על-פי הפרוצדורה הקבועה לעניין זה בפקודת העיריות (ראה בסעיף 8 לפקודה). יצוין, כי היוזמה לנקיטת ההליך שתכליתו שינוי תחום השיפוט של רשות מקומית כלשהי יכולה לבוא מהשר, לפי שיקול דעתו או " משום שזו משאלתם של רוב בני העיר . . .". נציין, כי לאפשרות של שינוי תחום שיפוט קיימת נכון להיום חלופה מתונה יותר, בדמות חלוקת הכנסות מארנונה מאזור מסוים בין מספר רשויות מקומיות.

חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), תשמ"ז-1987, קובע כי מקום בו סבורה רשות מקומית כי מגרש ריק המצוי בתחום שיפוטה, למעט שטח המיועד למטרה חקלאית, הינו דרוש לציבור, רשאית היא לצוות בצו לשימוש ארעי כי על אותו מגרש יינקטו פעולות לגינון זמני של המגרש; לחילופין, רשאית היא להורות בצו על השימוש הזמני במגרש כמגרש חניה ציבורי ללא תשלום. הצווים הנ"ל מופנים כלפי בעל המגרש, כאשר בהגדרת "בעל" כלול גם המחזיק במגרש.

הינו שטח שאינו מצוי בתחום שיפוטה של רשות מקומית כלשהי; וכיו"ב, אינו מצוי בתחומו של מרחב תכנון מקומי. ברוב המקרים שטחים גליליים מצויים באזורים בהם לא מתגוררים תושבים, ובסך הכל מהווים השטחים הגלילים כ- 5% משטח מדינת ישראל.

חוק התכנון והבניה, הקובע כי המוסד התכנוני המוסמך ביחס לשטח גלילי הינו הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, אשר בתחומה הוא מצוי. מעבר לכך, שטחים אלה מצויים באחריות ישירה של משרד הפנים.

שומת הארנונה הנשלחת לנישום במסגרת הודעת החיוב, הינה אקט דקלרטיבי במהותו, המוציא אל הפועל את החיוב בארנונה הנובע מפרסום צו הארנונה ע"י הרשות המקומית.

שומת ארנונה הנשלחת לנישום צריך ותכלול מספר יסודות בסיסיים ובהם: זהות הנישום, סוג הנכס (בניין, קרקע תפוסה, אדמה חקלאית), סיווג הנכס, מיקום הנכס על פי חלוקת האזורים הקבועה בצו הארנונה, גודל הנכס וסכום הארנונה לחיוב. כמו כן, בהודעת השומה מתפרסמת הדרך לתקיפת שומת הארנונה בפני מנהל הארנונה וועדת הערר לענייני ארנונה.